ברקע היוזמה להכנת התכנית עומדת ההבנה שהמרחב הימי של ישראל הוא משאב ענק, בשטח של למעלה מ-26,000 קמ”ר, גדול משטחה היבשתי של מדינת ישראל. במרחב זה טמון פוטנציאל נרחב לפיתוח ולאספקת שירותים מגוונים לחברה ולכלכלה בישראל, אבל גם איום כבד על האיזון העדין של הסביבה הימית. איום זה, אם יתממש, עלול לפגוע במערכות האקולוגיות הימיות והחופיות הרגישות, ובהיעדר תכנית למרחב הימי וכלי ניהול אפקטיביים ליישומה – לגרום נזק בלתי הפיך.
תשומת הלב הלאומית להזדמנויות ולאיומים במרחב הימי גדלה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר עקב גילוי מאגרי גז ואולי גם נפט משמעותיים, אבל גם מתוך הבנה שהיוזמות במרחב הימי וסביבו ילכו ויתרבו, וכי יש להתחשב בשינויים במזרח הים התיכון ובשינויים גלובליים. תשומת לב זו טרם נתגבשה למדיניות מרחבית ברורה ולכלי אסדרה (רגולציה) אפקטיביים לתכנון המרחב ולניהולו. במצב זה עלולות רבות מההזדמנויות לחמוק או להתעכב, והאיומים – להתממש. בעיקר עלול האיזון השברירי של המרחב הימי ומערכותיו המורכבות להיות מופר ולפגוע ביכולתו של המרחב לספק את מכלול שירותיו באורח מקיים ולאורך זמן.
ברבות מהמתוקנות שבמדינות העולם, פותחו בעשורים האחרונים מנגנונים של תכנון וניהול של המרחב הימי ומשאביו, המבוססים על מידע וידע. מנגנונים אלה קוראים לפיתוח מאוזן וזהיר, שומרים על חוסנה ועל בריאותה של הסביבה הימית ועל משאבי הים לדורות הבאים. בו בזמן התפתחו בעולם פרקטיקות רבות של תכנון וניהול של מרחבים ימיים. התאמתן למרחב הימי של ישראל היא דבר מחויב המציאות. דוגמאות לפרקטיקות אלה הן ה- MSP (Marine Spatial Planning) – תכנון מרחבי ימי – שהתפתח מאוד בשנים האחרונות בעיקר בצפון אמריקה, באירופה ובאוסטרליה, וכן גישת ה-EBM (Ecosystem Based Management) – ניהול מבוסס מערכות אקולוגיות – המדגישה את הצרכים והמטרות של בעלי העניין השונים, ומאזנת ביניהם באורח מאגבר (סינרגי) תוך שמירה על מערכת אקולוגית חסונה, בריאה ויצרנית.
כדי לתת מענה לצורך בכלי ניהול אפקטיביים, אסטרטגיים ואינטגרטיביים למרחב הימי, יזם המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תהליך של יצירת תכנית ימית רחבת יריעה, מבוססת מידע וידע, שתאפשר ניהול מאוזן, אפקטיבי ובר-קיימא של משאבי הים של ישראל – תכנית ימית לישראל. התכנית נועדה לשמש את מכלול הגופים בעלי העניין במרחב הימי, ובראשם גופי ממשלה ומערכות אכיפה וניהול. הכנת תכנית ימית לישראל החלה בסוף שנת 2013, והושלמה והוצגה לציבור בחודש נובמבר 2015.>
בד בבד יוזמים גם גופי ממשלה שונים, ובראשם מִנהל התכנון במשרד האוצר ובעלי עניין אחרים, מהלכי תכנון, מחקר ולימוד של הים. טיוטת חוק האזורים הימיים שהוגשה לאחרונה ע”י משרד המשפטים אף כוללת הוראה בעניין הכנה ואישור ע”י הממשלה של מסמך מדיניות להסדרת מכלול הפעילויות באזור הכלכלי הבלעדי. הכנתה של תכנית ימית לישראל נועדה להשתלב, ללוות ולתמוך ביוזמות הממשלה במטרה משותפת של פיתוח תכנית מרחבית ומדיניות מרחבית למרחב הימי של ישראל בים התיכון, החסרות מאוד עתה.
בתפיסה הבסיסית המובעת בתכנית ימית לישראל מודגש כי המרחב הימי הוא מרחב ציבורי מובהק, ומובעת שאיפה להוגנות בראיית האינטרסים השונים של מכלול בעלי העניין ולהבטחת אספקתם של שירותי המערכת האקולוגית לאורך זמן, והתכנית מנסה לקדם מדיניות מאוזנת ומקיפה לצורך פיתוח ושימור המשאבים שלרשות מדינת ישראל במים הטריטוריאליים והכלכליים שלה בים התיכון, לטובת המדינה והאזור כולו. תקוותנו היא שמאמץ זה, ביחד עם פרויקטים נוספים הנערכים במקביל ע”י גופים ציבוריים שונים, יוביל לתהליך תכנון ימי מועיל ולמדיניות שתאמץ את עקרונות הפיתוח והניהול בני הקיימא של המשאבים הימיים של ישראל בדורות הבאים.
פרופסור שמאי אסיף ופרופסור משנה דר’ מישל פורטמן מהמרכז לחקר העיר והאזור מובילים את הצוות. הצוות כולל יועצים בעלי ניסיון רב, ומסטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים, ומלווה על ידי וועדה מייעצת ישראלית ובינלאומית, ופורום בעלי עניין מתחום הממשל והציבור, מהאקדמיה ומארגונים מקצועיים ומהמגזר הפרטי אשר משותפים גם הם בתהליך.