שטח המרחב הימי הוא כ-26,000 קמ”ר. ושטחם של המים הכלכליים של ישראל (שלפי החוק הבין-לאומי אינו כולל את שטח מימי החופין (המים הטריטוריאליים) הוא כ-21,000 קמ”ר.
האזור הכלכלי הבלעדי משתרע מעבר למימי החופין ועד לטווח 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, או עד למרחק הנקבע לפי הסכם עם מדינה חופית אחרת. במקרה של ישראל נקבע קו האמצע שבין קפריסין וישראל. באזור המים הכלכליים אין למדינה ריבונות מלאה, וניתנות לה זכויות ריבוניות כלכליות בלבד: זכויות לחיפוש, לניצול ולניהול של משאבי החי והמינרלים הנמצאים על קרקעית הים, תחתיה ובמים שמעליה, וכן זכויות לנצל גלים, זרמים ורוח להפקת אנרגיה. כמו כן, יש למדינה סמכויות נלוות לצורך מימוש הזכויות, כמו בניית מתקנים ואיים מלאכותיים, וכן סמכויות שיפוט בשטח המתקנים בתחומי מכס, עניינים פיסקליים, בריאות, בטיחות והגירה, וסמכות לקביעת אזורי ביטחון (safety zone) סביב המתקנים ברדיוס של עד 500 מ’. למדינה גם סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך מימוש זכויות במשאבי החי וסמכות לעסוק במחקר מדעי ולהגן על הסביבה הימית. במקביל לזכויות מוטלת על המדינה החובה לשימור הסביבה הימית ומשאבי החי. ישראל טרם הכריזה על האזור הכלכלי הבלעדי שלה.
גם למדינות זרות יש זכויות מוגדרות באזור הכלכלי הבלעדי של המדינה. כך, למשל, מוקנה למדינות חופש שיט וטיס וזכות להנחת כבלים וצינורות תת-ימיים.